ריבונות עכשיו

החלטתי לעבור לצד השני.

כבר מזמן היפות ביותר כבר לא בשמאל ובכלל ממש מדכא אצלכם בגן.
הרבה יותר נחמד אצלם. שם מרגישים גאווה. כוח. תקווה לעתיד מזהיר. שלמות מוסרית בלתי רלטביסטית בכלל…
אז החלטתי לפתוח את הקריירה הימנית החדשה שלי בקריאה נרגשת לממשלת ישראל, לאחי החדשים בימין ולכל אחי ואחיותי (בעיקר יה אוסף של נקבות) בשמאל ההזוי…

‏‏‏‏‏‏‏סיפוח עכשיו!!!

הרי זה מה שתמיד רצינו. זה כמו שבעצם תמיד הרגשתם את הניצוץ האלוקי ופשוט פחדתם להיסחף אליו. זה אותו דבר. אתם יודעים שאתם רוצים את זה. גם אתם רציתם להכות ערבים במחסום… פשוט לא היה לכם נעים…
נו זה אותו דבר… אתם רוצים את השטחים. אתם רוצים מדינה גדולה ובטוחה. אתם רוצים את זה בדיוק כמונו (אתם רואים רק התחלתי וכבר אני מרגיש כאילו אני פה כל החיים. זה משפחה…)
אז הסכמנו שבעצם תמיד רצינו כולנו לספח את שטחי יהודה ושומרון (הרבה יותר נעים מלהגיד כבושים כל הזמן) אם כך החלטנו… נעשה את זה. שלוש, ארבע… מ  ס  פ  ח  י  ם.
זהו. אתם רואים כמה זה היה קל.
עכשיו מה נשאר לעשות. אני מת על הערבים האלה עם הקולטורה והקפה שלהם. עכשיו אפשר לטייל בכפרים שלהם שם בארץ יהודה. שם הם חיים לצד בני דודם היהודים כפי שחיו בימי הבית השני (קצת לפני שנחרב בגלל שנאת חינם שמאלנית)
על מנת לשמר את האוטנטיות שלהם החלטנו לא לכפות עליהם את השיטה הפוליטית שלנו ולכן אנו מאפשרים להם לנהוג בכפרים שלהם כפי שהם רגילים ללא צורך במעורבות בחיי הציבור שלנו. מין אוטונומיה כזו. הם יכולים לבחור להם ראשי ערים או שאלו יכולים להיות מנהיגים מסורתיים. הם יכולים להמשיך לחיות בישובים שלהם ולגדל את החקלאות המסורתית שלהם בחלקות בהם המדינה שלהם, מה זאת אומרת שלהם, שלנו… תאפשר זאת.

הם יהנו מאותן הזכויות והשיוויון שלו זוכים ערביי ישראל מאז 1948 מלבד כמובן ההכרח להצביע עבור ממשלת המדינה. האמת היא שגם ככה היהודים הפסיקו להצביע וערביי ישראל כבר מזמן מדירים עצמם מהקלפיות אז אולי בכלל אפשר לחסוך את מליוני השקלים שיום הבחירות עולה למשק הישראלי ולהסתפק בקביעת הממשל על ידי ועדה שתיצג את הדמוגרפיה הישראלית.

עכשיו כאשר הם אזרחי מדינה הם בודאי ירגישו בנוח לשיר יחד איתנו את המנון המדינה ולא תהיה להם כל בעיה להניף את סמלי הלאום לצד סממנים לאומיים שיורשו להציג כגון דגל הבקלווה (לבל נישכח כי הפלאפל הוא מאכל לאומי יהודי) וכן סהר קטן שיוכלו להציג בתוך דגל הלאום (אין אפשרות להציג צלב כי הרי ידוע שהנוצרים הם עובדי אלילים). לאחר ניסיון של שנים עם ערביי ארץ ישראל הקטנה אנו יודעים כי לא תהיה בכך שום בעיה.

ברור לכולנו שבוודאי נוצר פער גדול בין האוכלוסיות השונות שמשני צידו של הגבול (הדמיוני) העובר בין חלקי ארץ ישראל ולכן מתגייס משרד החינוך לקדם תוכניות קידום וחינוך לערביי יהודה ושומרון. ילדי הערבים בוודאי ירצו ללמוד את ההמנון ולהנות ממורשת לאומית עשירה לצד חגיהם הדתיים. על דגל המדינה כבר דיברנו אך בוודאי שכל ילד ערבי יוכל להזדהות עם כל סימלי המדינה. אסיים באופן סימלי במילותיו האלמותיות והמצמררות של נפתלי הרץ אימבר:

""להיות עם חופשי מדאגות בארצנו הגדולה, ארץ יהודית ודמוקרטית, ירושלים הבנויה