כלכלת עגבניות – חיים משחק בכסף

מכיוון שחזרנו לבסטה שלנו אולי הגיע הזמן לתת למוכר החביב שלנו גם שם.

אז חזרנו לדוכן העגבניות של חיים בעל הבסטה ושוב אנחנו נזכרים איך יצחק אוהב להכין את הסנדביץ' בשוק.

הוא הולך מחנות לחנות וקונה פה לחמנייה ופה נקניק. אצלך עגבנייה ואצל השני חומוס

בשביל זה הוא צריך כסף קטן. חיים לא מתעסק עם כסף קטן בדרך כלל. הוא הולך עם שטרות גדולים. כסף גדול. לפעמים הוא בא לשוק ושוכח להביא איתו מזומן בכלל, רק כרטיס אשראי.

אבל בעלי הדוכנים בשוק לא עובדים עם כרטיסים וגם לא כל כך אוהבים לתת ליצחק בהקפה. הוא לא מגיע כל שבוע והם לא כל כך מכירים אותו. אבל אתה כן.

יצחק בא אליך ומבקש ממך להלוות לו מעט כסף עד שבוע הבא.

אתה איש טוב ויצחק גם מוכן לשלם לך עבור הכסף, הוא מוכן להחזיר לך 5 שקלים נוספים על כל מאה שקלים שאתה מלווה לו.

לפעמים לא בא לו עגבנייה אבל הוא רוצה לקנות אצל אחרים ואתה כמובן מוכן להלוות לו כסף.

 גם מרים מדי פעם צריכה הלוואה. אנחנו יודעים שמרים עובדת קשה ולפעמים המשכורת לא מספיקה או לא מגיעה בזמן. מרים מבקשת ממך להלוות לה מעט כסף כדי לקנות בשוק ואתה מוכן.

מרים לא יכולה לשלם לך חמישה שקלים על כל מאה שקלים שהיא לוקחת ממך. זה קצת יקר בשבילה אבל היא מוכנה לתת לך שקל לכל מאה עבור כל שבוע שהיא לא תחזיר את הכסף. והיא תקנה ממך את העגבניות.

יש לך מאה שקלים שאתה יכול להלוות. למי תבחר להלוות?

ליצחק שרק משחק עם הכסף או למרים שתקנה את העגבניות שלך?

אתה לא אדם רע וגם לא מנהל צדקה.

אתה צריך להחליט מה אתה עושה ומה חשוב לך.

האם אתה מוכר ירקות או שאתה רוצה להיות בנק.

השאלה היא לא רק שאלה של כסף. היא שאלה של רעיון, דעה, אמונה, תפיסת עולם.

אבל אני מזכיר שמדובר בדימוי בלבד (למרות שהתאהבתי בו) דוכן העגבניות שלנו הוא השוק כולו.

האם ה"שוק" צריך להעדיף את עשיית הכסף ממכירת הכסף או ממכירת העגבנייה, התוצרים שלו?

כאשר אנחנו נותנים, מלווים, כסף ליצחק אנחנו אולי נרוויח יותר כסף על ההלוואה שנתנו לו (אבל בדרך כלל דווקא נותנים לגדולים תנאים טובים יותר, זאת אומרת שאנחנו מרוויחים פחות) אבל הכסף הזה לעיתים קרובות לא חוזר לשוק, לבסטה שלנו.

 כאשר אנחנו נותנים את הכסף למרים היא מיד מחזירה אותו אלינו. היא קונה את העגבניות שלנו. ואז גם אנחנו מרוויחים (פעמיים) וגם החקלאים, וכל מי שתורם לתהליך שבסופו של דבר מביא עגבנייה לשוק.

יצחק מכניס ומוציא כסף מהבנק כל הזמן. הוא משחק בכסף, קונה אותו ומוכר אותו ומרוויח מהריבית שאנחנו משלמים אבל לא גורם לשום דבר לקרות במשק, בשוק.

רק שימוש בכסף, קנייה, בזבוז, היא המניעה את השוק ומייצרת מקומות עבודה.

אז למה המדינה מעדיפה את בעל ההון על פני הצרכן, העובד, מרים שלנו?

 אולי יצחק מציע לנו עוד משהו קטן עם נלווה לו?

 בינתיים אין לנו עובד נוסף בבסטה אבל אולי מחר נביא עובד שישמור לנו על הקופה. מה יקרה אז? האם העובד שלנו יסכים לקבל מיצחק מתנה ויתן את ההלוואה דווקא לו?

אולי בפעם הבאה נגלה.

ותפסיק לעבוד עלינו נחמיה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s