על חינוך וכלכלה

צריך לעצור רגע ולנסות להבין, איך זה שאנחנו מתגאים כל הזמן במספר זוכי הנובל המדעיים הגדול שלנו יחסית לגודל האוכלוסיה, אבל עדיין אנחנו נחשלים שוב ושוב במבחנים הסטנדרטים הבין לאומיים?

איך זה שלעומת מספר הסטרט-אפים המוצלחים שלנו, שחקני השח והמוסיקאים שלנו… גם יש לנו כל כך הרבה ילדים שעל פי המבחנים שלנו, אינם יודעים לקרוא ולכתוב בשפתם הם?

על העובדה הראשונה לא צריך להכביר מילים. השכם והערב מוכרים לנו את סיפורי הגניוס היהודי. כמה יהודים וכמה ישראלים יש בקרב זוכי האוסקר… כמה ישראלים בעולם ההיי טק… כמה מליונרים… כמה מוצלחים… כולם רופאים ועורכי דין… אמא יהודייה גאה…

סיפור הגניוס היהודי הוא תעתוע שווא שאנחנו אוהבים לחזור עליו כל הזמן כי… כי בעצם מה רע לנו לחשוב ככה על עצמנו. ובאמת, תראו כמה יהודים וישראלים יש בין המוחות היצירתיים והאינטלקטואלים העולמיים, באמת סיבה להתגאות.

רק צריך אולי לבדוק תוצר של איזו מערכת חינוך הם כל האינטלקטואלים הגדולים האלה. האם כל אלו התחנכו במערכת החינוך הישראלית? האם זהו הגניוס הטבעי הקיים בעם היהודי מקדמת דנא?  סקירה מהירה של הכוכבים האלה מראה שרובם התחנכו במערכות חינוך מחוץ למדינת ישראל וכולם (כמובן) עשו זאת במערכות חינוך לפני יותר מעשרים שנה. אם אנחנו פוסלים את העליונות הגנטית היהודית על הסף, וכך אני נאלץ לעשות היות ואני וגם אתם יודעים שאין כל הבדל גנטי ביני לבין תוצר אחר של אונס קוזאקים או נישואי תערובת, צריך לשאול את עצמנו מה ייחד את החינוך היהודי לאורך הדורות כך שייצר עבור העולם שלל כזה של מוחות יצירתיים.

ואחרי שבדקנו וגילינו מהו סוד ההצלחה לאורך הדורות אנחנו צריכים לבדוק אם מערכת החינוך שלנו ממשיכה במסורת זו אשר הראתה הצלחה כל כך כבירה.

רק שאותי לא ממש מעניינים גאוני הדור. תהא הסיבה להיווצרותם ככל שתהא, אני שואל את עצמי האם נכון להתגאות בגאונים, באליטה, בסיפורי ההצלחה, כאשר מרבית העם שוקע אט אט בבורותו?

היחס לחינוך במערכת הממלכתית מתכתבת היטב עם הכלכלה. העדפת החזק מתוך מחשבה שהוא יעלה את הממוצע ושימוש בנתונים משוכללים ומצרפיים כדי לכבס את המציאות. הרי הצגת ממוצע הציונים (בניקוי חרדים וערבים) כמוהו כהצגת השכר הממוצע במשק. הצגת כמות הזכאים לבגרות (מתוך אלו שניגשו) כמוהו כהצגת מספרי המובטלים בניקוי אלו שכבר מזמן נואשו מלמצוא ואינם ניגשים כלל ללשכת התעסוקה.

בעוד אנו מתהדרים בעליונות האינטלקטואלית של בני עמנו אנו (מי שטורח להסתכל) עדים להתדרדרות של כישורי היסוד של חלק גדול מבני הנוער. ולמען הסר ספק, אין זה אומר שלא יוכלו להיות מתכנתים או מהנדסים או שלל גדול של עבדים בשוק העבודה. יוכלו גם יוכלו. אבל קרוא וכתוב, יכולת הבעה יצירתית בשפתם, קריאה ביקורתית של טקסט, היכרות עם תרבותם, הכרת ההיסטוריה והכרת העולם… כישורים אלו, המאפשרים להם להיות אזרחים מועילים וביקורתיים, כישורים אלו לא יהיו להם.

הייתי מעדיף הרבה פחות גאונים.

הייתי מעדיף הרבה פחות גאונים, הרבה פחות "גאווה לאומית" והרבה יותר חינוך. אני מעדיף את הסטטיסטיקה של מדינות פחות נוצצות ופחות "גאות" על הסטטיסטיקה שלנו. הייתי מעדיף ממוצע וחציון גבוהים בהרבה והרבה פחות זוכי פרס נובל.

טוב יעשה שר החינוך אם יפסיק לנסות לשחק בסטטיסטיקה ולנסות להעלות אותנו כיתה ופשוט יחזיר את ההשקעה בחינוך מכיתות א'. חינוך הוא תלם ארוך שאתה, בקדנציה הבודדת שתזכה לשרת בה, לא תראה בו פירות.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s