רצפת הזכוכית

אך קודם כל סיפור…

לפני כמה ימים אמרתי לשחר כמה היא יפה והפצלוחה אמרה לי ששכחתי להגיד לה כמה היא חכמה.

לא צריך לדאוג לה. הסיבה שהיא יודעת לדרוש את זה היא שאומרים לה את זה מספיק.

אני לא דואג לבנות שלי. אני יודע שהן תצלחנה לעשות כל מה שהן רוצות ותהינה (די מספיק) מוצלחות הרבה יותר מאבא שלהן. אם הן תרצנה (טוב אני כנראה ממשיך) הן תהינה מהנדסות או פוליטיקאיות (מקצוע מכובד ונדרש בעיני אביהן) ובודאי שתהינה משפיעות חברתיות (בקיצור מורות אבל זה כבר בעיה אחרת).

הן תלבשנה מה שהן רוצות. תצבענה את ציפורני רגליהן בכל צבע שתרצנה (בלהההההה) תבחרנה לעצמן כל בן או בת זוג שתרצנה. בקיצור You get my drift.

דווקא מהקטן אני מודאג.

הוא בסך הכל גדל בבית טוב. האחיות שלו ובנות הדודה שלו דואגות לצבוע את עצבאות רגליו ויש לו role model גברי כמוני בבית…

אבל מה יקרה כאשר יצא לעולם הגדול?

בעוד אנחנו נאבקים על זכויותיהן של הנשים בעולם הפיסי, זכויותיהן בעולם התעסוקה, הייצוג הפוליטי, זכויות הפרט וכדומה, הן, הנשים, זוכות בעולם המערבי ליהנות מחלק ניכר של טווח החוויה האנושית. אנחנו, הגברים, מודרים מחלק גדול מהחוויה האנושית.

זהר החליטה שהיא רוצה ללמוד לשחק כדור רגל. הבטחנו לה שבשנת הלימודים הבאה נרשום אותה לחוג כדור רגל אם נוכל לדחוף את זה ללו"ז הצפוף שלה. שתי הבנות וויתרו על בלט כבר בשיעור השני. הן לומדות קפוארה והתעמלות קרקע. אבל מה יקרה אם סהר יבוא בעוד שנתיים שלושה ויבקש ממני להרשם לחוג בלט או אפילו התעמלות קרקע?

זה בסדר. זה הרי לא יקרה.

אם יש משהו אחד שעושה מערכת החינוך זה להפעיל ביעילות את מכבש המגדר. וככל שהמכבש על בנות כבד, הוא פי כמה וכמה כבד על הבנים. עד שיהיה בן 6 כבר לא יהיה בו כל רצון לעסוק בעניינים בנותיים כמו תנועה, אומנות, רוח ורגש ודברים שכאלה.

זה לא דבר חדש אבל זה גם לא עניין של מה בכך.

במחקר קצר ולא מתוקף מצאנו (התחקירן דרור מילר ואנוכי) כי ישנה הדרה מיגדרית משמעותית ביותר של גברים מתחומי הלימוד והעשייה האומנותית, משמעותית הרבה יותר מהדרתם של נשים מעולם התעסוקה.

אל תגידו לי שאני מסגביר.

זה בכלל לא העניין.

אני לא ממעיט בכלל את הרוע שבהדרה ובאפליה של נשים בכל תחומי החיים. אני רק אומר שבעוד שלאפליה זו ולהדרה הזו יש אפשרות (תיאורטית לפחות) לשינוי בתחום החקיקה והמשפט הרי שההדרה של גברים מהשתתפות בחלק גדול כל כך של החוויה האנושית אין פתרון בעולם החוק.

וכתגובה לשאלה שנשאלה בפייסבוק לפני כמה ימים…. אשרי ההומוסקסואלים. יותר מכל דבר אחר, מעבר לבחירה של בן או בת זוג, הומוסקסואלים (גברים יותר מנשים) לפחות משחררים את עצמם במודע ובהפגנתיות (לעיתים מאוחר מאוד) מהגדרות החברה של מה מותר ואסור להם לעשות ומאפשרים לעצמם להנות מחלק גדול בהרבה מהחוויה האנושית בזמן שאנחנו, הסטרייטים, מקווצים את הרקטום המטאפורי שלנו כדי להתאים למוסכמות שקיבלנו על עצמנו אי שם בגן הילדים.

מודעות פרסומת

אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה…

אתחיל בגילוי נאות.
אני לא אוהב את חנין זועבי.
אני גם לא אוהב את שלי יחימוביץ' וזה לא בגלל שהיא "מכוערת". האמת שאני לא אוהב גם את…
האמת היא שבגלל שאני שמאלני אז בעצם אני לא אוהב אף אחד. אפילו את רבין אני לא אוהב.
לא אהבתי אותו לפני וגם אחרי אין לי יותר מדי בשבילו.

אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה. אני אוהב את הילדים שלי, בדרך כלל ואפילו את אישתי.
אני חולה על סנדוויצ'ים, בעיקר שאני מכין.

התלמידים שלי תמיד מתלוננים שאני או מורה אחרת "לא אוהבים אותם" ואנחנו מסבירים שאין כאן שום עניין של אהבה. בכלל, במערכת ציבורית אין מקום לאהבה או לשנאה. כך גם במערכת הפוליטית.

זהו. עד כאן הגילוי הנאות ועכשיו לענייננו.
כבר כמה שבועות שאני מנסה להבין מה הקטע של ועדת הבחירות המרכזית עם חברת הכנסת חנין זועבי. והבנתי שהסוד כנראה טמון במקום שאותו אני לא מבין ואז אני כמובן פונה למתמטיקה.
אחרי מחקר מעמיק בשעות הקטנות של הלילה הגעתי למשוואה זו המסבירה את ההבדל שבין חנין זועבי לחבר כנסת אחר (או חבר כנסת בעתיד) לדוגמת פייגלין. כאשר P הוא מידת הפרנויה (גם כאשר היא מוצדקת) המוכפלת ב(Atz) שהיא תקיפת חיילי צה"ל נוסיף לה את (J) או (At) שהם יהודי או ערבי בהתאמה ועוד (YS) או ((P) שהם יהודה ושומרון או פלסטין בהתאמה הרי שברור שהדבר היחיד המבדיל בין חנין זועבי לבין פייגלין (זו ארצנו… אני שוכב על כביש החוף ומחכה ששוטרים יבואו לפנות אותי) או צחי (אם אני כבר בחופשה בסיני אולי נתקוף חיילי צה"ל מהגג של איזה בית בימית) הנגבי או רבני "הבית היהודי" וחלק ניכר ממועמדיה לכנסת… ההבדל היחיד בין אלה לבין חנין זועבי היא העובדה שחנין זועבי היא ערביה והטריטוריה/ישות עליה היא נלחמת נקראת פלסטין ולא יו"ש או מדינת יהודה.
image

פשעה האמיתי של זועבי הוא שהיא אינה דואגת לאינטרסים של הבוחרים שלה וזה, עם כל הכבוד, התפקיד שלנו. איך היא מעיזה…

מה בדיוק אנחנו מצפים מחנין זועבי או מערביי ישראל בכלל, for that matter?

האם באמת אנחנו (וגם ההזויים שביננו) חושבים שאפשר לצפות מח"כ ערבי או אזרח ערבי לתמוך בישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית"?, לשיר את התקווה או להניף בגאווה את דגל ישראל?
הרי ברור לכולם שכל אזרח או לפחות מנהיג ערבי שעונה על קריטריון ה"נאמנות" הוא שקרן, טיפש או בוגד בעצמו ובעמו ובכל מקום אינו ראוי להיות נציג ציבור.

אם נשפוט את חנין זועבי על פי מעשיה הרי שהיא לא מגיעה לקרסוליהם האנטי מימסדיים של כמה מ"בכירי" הבית היהודי, פייגלין והנגבי, ינוקה של ממש בכל הקשור לתקיפת חיילי צה"ל.
אם לשפוט אותה על פי דעותיה הרי שאפשר רק לשבח אותה על אומץ ליבה לעמוד ולהגיד לנו באמת את מה שכל ערבי ישראלי רוצה להגיד.
פסילתה של חנין זועבי מלרוץ או לשרת בכנסת משולה לקביעה שמרטין לותר קינג הוא בוגד באומה האמריקאית על כך שדרש שהאומה תתיחס בכבוד ובשיוויון לאזרחיה השחורים.
בודאי שהיו כאלה שאמרו גם את זה.

השעה ארבע בבוקר… אל תצפו לכותרת טובה

אתה יכול לחיות בתוך מציאות מסוימת המון זמן אבל רק כאשר זה קורה אצל מישהו אחר אתה מבין את זה סוף כל סוף.

מנכ"ל משרד החינוך רוני גמזו דיבר היום ברשת (what are you 80?) ב' על חוזר המנכ"ל החדש שפרסם. החוזר, בקצרה, מעלה על נס את השירותיות במערכת הבריאות או , כפי שאמר זאת גמזו, גם בלי תקציבים יכולים הרופאים לחייך…

על פניו זה נראה מובן מעליו ואין על כך עוררין אבל מעניין שכל כך מעט זמן לפני הבחירות עולה מנכ"ל של אחד המשרדים שסובלים הכי הרבה מתת התקצוב ומסביר לנו שבעייתה של מערכת הבריאות אינה בעיה תקציבית אלא, כתמיד, בעייתם של העובדים במערכת ((המיוצגים על ידי מפלגות השמאל).

ופתאום אני אומר לעצמי שבעצם אני נמצא במערכת שכזו כבר כמה שנים. במשרד החינוך מתפרסמים חוזרי מנכ"ל חדשות לבקרים. שוב ושוב מתפרסמות תכניות הדורשות מהמורים לשירותיות גדולה יותר וכל זאת בעוד מספר התלמידים בכיתות , בדומה למסדרונות בתי החולים, ממשיך לשקת ל40. וממשלת ישראל תמשיך לקצץ בתקציבים לבריאות, לרווחה ולחינוך ותמשיך במקביל לדרוש מעובדי המערכות השונות לספק שירותים ברמה גבוהה.

הגיע הזמן להגיד את זה בצורה מאוד ברורה.

אי אפשר לחייך למטופל בסוף משמרת של 28 שעות. אין זמן להסביר למטופל ו"להציג את עצמך" כאשר יש לך 4 דקות להעניק לו. אי אפשר לתת דבר למטופל רווחה כאשר אין שום סעיף המאפשר לך לתת לו מענה. ואי אפשר להתייחס לכל תלמיד ותלמיד כאשר  בכיתה יושבים 35 ילדים.

עובדי שירותי הרווחה, החינוך והבריאות עוסקים בחלק ניכר מזמנם בכיסוי התחת של ממשלות ישראל לדורותיהן. הרופאים והאחיות בבתי החולים מטפלים בתחלואי החברה והגוף הנוצרים בעקבות מדיניות ברורה וידועה של ממשלות. עובדי הרווחה נאלצים להתמודד ולאזור לאחרים "להתמודד" עם מדיניות כלכלית חברתית היוצרת יותר פערים ואינה מייצרת מענה הולם למצב החברתי, הכלכלי הקיים בארץ. ואנחנו, עובדי החינוך, אנחנו נדרשים לחנך את תלמידינו, את אזרחי ישראל ובוחרי הכנסות הבאות. עלינו מוטלת המשימה להסביר לילדינו הרכים כי הם חיים במדינה מתקדמת, מתוקנת. מדינה הדואגת לאזרחיה. מדינה העונה על הגדרות של דמוקרטיה.

במשך כבר למעלה מעשור דוחפות ממשלות ישראל השונות לכיוון של הפרטה של כל המערכות הציבוריות. משרדי הממשלה משתפים פעולה עם משרד האוצר בניסיונו להפוך כל מערכת ומערכת מהמערכות הציבוריות לבלתי רלוונטיות, לכל כך בלתי נסבלות עד שאפילו העניים ירצו, יצטרכו לעזוב אותם. במערכת הבראות כבר קיימת מערכת מקבילה המשרתת את העשירים אבל לא רק אותם. אחוזים ניכרים בציבור הישראלי מחזיקים ב"ביטוח משלים" הנותן מענה למקומות שבהם משרד הבריאות אינו נותן מענה (לפחות זה הסיפור שמוכרות לנו חברות הבריאות הפרטיות) המשרד משחק משחק כפול. הוא חייב להראות כאילו הוא מתנגד להפרטה ולכן בדברים ובתקנות שוליות הוא "מתנגד" להפרטה אך בפועל אין יכולת או רצון לעצור את הסחף להפרטה הולכת וגוברת של שירותים בתחום הבריאות.

לא פלא כמובן שמערכת הבריאות היא הראשונה . מסתבר שגם אנשים עשירים חולים וכאשר אדם עשיר חולה הוא יעשה הכל כדי להבריא. אולי כסף לא יכול לקנות אושר אבל הוא בהחלט יכול לעזור בתחום הבריאות. המערכת הבאה ליפול היא מערכת החינוך. מערכת הרווחה נמצאת בתהליך של הפרטה כבר שנים אבל גם שם עיקר המערכות המופרטות הם אלו הגובלות ברפואה קרי, אלו שגם עשירים סובלים מהם. מערכות הרווחה ה"אמיתיות" ויסלחו לי חברי העובדים הסוציאליים, אלו הנותנים מענה לאוכלוסיות הקצה בחברה, אלו לעולם לא יופרטו אבל גם בהם רמת השירותים תרד עד שרבים מ"לקוחותיה" של המערכת יבחרו באופציות אחרות ויעילות יותר (כיד הדמיון) לפתרון בעיותיהם.

כאמור המערכת הבאה היא מערכת החינוך. גם כאן יש מי שיכול ורוצה לשלם עבור מערכות חינוך אלטרנטיביות או נוספות עבור ילדיו. ומי יכול להאשים אותם. גם אני, אילו היה לי הכסף, הייתי בוחר לחנך את ילדי במערכת חינוך אחרת. המדהים הוא שברבות מהמערכות האלטרנטיביות ניתן למצוא ערכים ושיטות הסותרות לגמרי את השיטות בהן מתפאר משרד החינוך וראש הממשלה כאשר הם מנפנפים בנתוני המבחנים האחרונים.

אנשים רבים, משפחות רבות, הבוחרות בחינוך אלטרנטיבי עבור ילדיהם בוחרים, ובצדק, במערכות חינוך דמוקרטיות, חינוך אומנותי, חינוך הומניסטי ברוח זו או אחרת ובחינוך על פי סולמות ערכים שהחינוך הממלכתי מזמן זנח במחיר נזיד העדשים של המצוינות שנמכרת לנו חדשות לבקרים. מערכות החינוך האלטרנטיביות, (שכזכור אנשים משלמים עבורם כסף, מה שעל פי תפיסת השוק הרווחת מעיד שהן הדבר הנכון (לשיטתך לא לשיטתי)) מעניקות לילדים חינוך איכותי הניתן על ידי אנשי חינוך רגילים לגמרי (שתנאי עבודתם לעיתים גרועים מאלו של החינוך הממלכתי) בתנאים מצוינים. כיתות קטנות, מספר קטן יותר של תלמידים על מבוגר מחנך, מורה, מדריך מאפשר לאותו מבוגר לעשות את כל הדברים הטובים שאפשר להגדיר אותם כחינוך טוב יותר. לא בהכרח כמובן, צריך גם לבחור את האנשים בקפידה, אבל כמי שמכיר מספר רב של מורים טובים ומצוינים אני יכול להעיד שכל אחד מהם יעשה עבודה טובה הרבה יותר אם יוכל לעשות אותה בכיתה של 20 תלמידים.

חקירה פעילה, דיון, שיחה, התבוננות ביקורתית… לא משנה איך נקרא לזה, שיטות חינוך אלה, ערכי חינוך וחיים אלה אינם יכולים להתקיים בכיתה של 35 תלמידים. התבוננות ביקורתית על חיינו וחינוך לערכים אינו יכול להתקיים כאשר את רוב שעות הלימודים ההומניסטים קיצצו כדי להוסיף שעות מתמטיקה, מדעים ואנגלית.

בקיצור גמזו, אל תמכור לנו לוקשים. הרופאים והאחיות וצוותי בתי החולים ומערכות הבריאות עושים עבודת קודש בתנאים בלתי אפשריים שאתה ושולחיך יוצרים עבורם ועבורנו. אפשר לצפות מהם ליותר אבל אי אפשר לעשות מערכת בריאות טובה יותר רק!!! עם הרצון הטוב והחיוך של הרופא כפי שאי אפשר לעשות חינוך (וגם לא להצליח במבחנים בין לאומיים) רק בעזרת חוזרי מנכ"ל והוראות שמעביר משרד החינוך למורים ולמנהלים.

חינוך, בריאות ורווחה צריכים תקציבים ומעורבות אמתית של המדינה והדרך שאתם מובילים היא בכיוון אחד, הרס המערכות הציבוריות והחלפתם במערכות פרטיות שתשרתנה רק חלק מהאוכלוסייה.

שתי מורות

סיפור מדע בדיוני במקום כתבה

*ראה הערה בתחתית העמוד

היא יוצאת מביתה בשבע וחצי על מנת להגיע לבית הספר בזמן לתחילת יום הלימודים בשמונה בבוקר.
השביל המוביל לביתה הקטן נקי והיא יודעת שחיים, עובד הניקיון בשכונה, דאג לנקות את השביל במיוחד עבורה.
היא פוסעת באיטיות וככל שהיא מתקרבת למבנה המרשים במרכז השכונה מצטרפים אליה ילדים מכל הבתים.
הם אינם מדברים איתה אולם עיני כולם נשואות אליה ומתבוננים בה באהבה.
כאשר היא נכנסת לבית הספר היא ניגשת לחדר שלה ופותחת את היומן המונח על השולחן.
היום הוא יום ראשון, תחילת השבוע, ויומנה מלא סימונים בכחול ובצהוב.
השעה הראשונה היא שעת שיעור הספרות ואחריה שעת חינוך ושעה להוראה פרטנית. היא מרכיבה את משקפיה, לוקחת את הספרים ונכנסת לכיתה ואחרי ארבעים וחמש דקות יוצאת ממנה והולכת שוב לחדרה הקטן.
כאשר היא מגיחה כעת מחדרה נדמה ששינוי עבר עליה. כעת היא כבר אינה המורה הנערצת על כולם. כאילו במטה קסם (כתבתי בטעות כסף, פרויד מחייך.) היא הופכת מול עינינו לדבר אחר. קומתה קטנה וראשה מצטמק. שפתה עילגת וחשיבתה מעורפלת.
אם היה אדם מבחוץ רואה אותה היה מודאג אך כל זה קורה מאחורי כתלי בית הספר ואף אחד אינו רואה ונראה שגם לא איכפת.

הסיפור הוא בדיוני ולשמחתי איני מכיר אף מורה המשנה את פניה והתנהגותה בהתאם למשכורת שהיא מקבלת עבור שעת העבודה שלה. המורות שאני מכיר חדורות מוטיבציה. הן באו למקצוע הזה מתוך אידיאולוגיה ורצון אמיתי לעשות טוב. הן עובדות קשה ומתמודדות עם קשיים גדולים מאוד מתוך אמונה שעבודת ההוראה היא שליכות וזכות ועם זאת…

עבור מי שאינו מכיר מבפנים את עולם החינוך מוגשת בזאת מפת התמצאות קצרה ביותר. לכל כלל שניתן כאן ישנם יוצאים מן הכלל אך באופן כללי מפת התעסוקה בעסקי החינוך היא כזאת: בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים מועסקים המורים על ידי משרד החינוך תחת שלושה הסכמים: "העולם הישן", ה"אופק החדש" ו"עוז לתמורה". בבתי הספר התיכוניים מועסקים המורים על ידי משרד החינוך, העיריות או רשתות החינוך כגון אורט, עמל, אליאנס וכדומה. על מנת לא להאריך מידי בדברים ניתן לקרוא לעובדים בכל אלו "עובדי משרד החינוך" מכיוון שמהותית תנאי ההעסקה הם דומים ואף זהים. רשתות החינוך "מתישרות" מבחינת תנאי ההעסקה עם ההסכמים של משרד החינוך ואם זאת מורות רבות אינן מועסקות במשרה מלאה בתנאים אלו אלא…

בזמן שמורות ומורי הקבלן מנהלים מאבקים מתוקשרים להסדרת מעמדם והכרה בזכות ההתאגדות והמשא והמתן הקיבוצי, ישנן לא מעט מורות המועסקות בחלק ממשרתם על ידי עיריות ותוכניות נוספות ואינן עובדות משרד החינוך. כמו המורה שלנו מהסיפור הן עובדות בחלק ממשרתן במשרד החינוך או ברשתות החינוך הגדולות תחת הסכמי השכר והעבודה החדשים ("עוז לתמורה" או "אופק חדש"), זוכות לכל הזכויות הניתנות למורים במשרד החינוך ובחלק אחר של משרתן הן זוכות ליחס המשפיל ביותר בשוק העבודה. יחס השמור רק לעובדי ניקיון, שמירה, ועבודות הטיפול בחלשים בארצנו (סליחה על הציניות).

המורה שלפני רגע זכתה לפנסיה מיטיבה, הכרה, ולו חלקית, בשעות הנדרשות להכנת השיעור והכרה בצורך בחופשים על מנת להיות מטפלת ראויה באוצר הנתון בידיה, כעת היא מרוויחה שכר מינימום, אינה זוכה לכספי השתלמות, אינה זכאית לתשלום בחודשי הקיץ ואינה מקבלת תשלום על ימי חג. ממש כמו עובדי הקבלן. (בעצם לא כי אפילו רבים מעובדי הקבלן כבר מקבלים יחס טוב יותר מאז התערבותם של "כוח לעובדים"). יתר על כן, פיצול המשרה שלה בין משרד החינוך לבין מעסיק פרטי, לא די שהוא מכריח אותה לעשות תיאומי מס אלא שכעת אינה זכאית להטבות כגון "משרת אם" המגיעות למי שעובדת 80 אחוז משרה ומעלה.

השיטות הנהוגות על ידי המעסיקים השונים: עיריות, קבלני חינוך שונים, חברות בת של העיריה וכדומה משתנות ממקום למקום. וגם במקומות שהתנהל מאבק להשוואת התנאים ישנם הבדלים קטנים בתנאים שמשמעותם מאות שקלים בחודש. בערים מסוימות, לאחר מאבק (שבו התערב ארגון המורים) זוכים המורים לתנאים דומים לאלו של משרד החינוך מלבד כמה הבדלים קטנים. בעוד מורה במשרד החינוך המחנכת כיתה זוכה לגמול חינוך בצורה של תוספת אחוזים על משרתה הרי שבאחוז המשרה שהיא מועסקת אצל קבלן החינוך של העירייה  היא זוכה לגמול רק עבור השעות בפועל שבה היא עוסקת בחינוך הכיתה. משמעות הדבר מסתכמת במאות שקלים בחודש. וכמובן שהן מפוטרות בסוף כל שנת לימודים.

שעות אפקטיביות

לאחר עבודה של שלושה חודשים (ויש האומרים כבר מהיום הראשון של העבודה אצל עובדים שיעבדו תקופה ארוכה) זכאי כל עובד במשק לתשלום עבור ימי עבודה שנפלו על חגי ישראל. מקובל גם שעובד השם את עצמו לשימוש מעסיקו ביום ומשמרת מסוימת, תשולם לו משכורתו גם אם מסיבה שאינה תלויה בו, הוא אינו נדרש לעבודה. החוק דורש מהמעסיק להודיע לעובד מראש אם הוא אינו זקוק לו ואז הראשון זכאי להכריח את העובד להשתמש באחד או יותר מימי החופשה השנתית הניתנים לו (בתשלום).

אצל קבלני חינוך רבים נהוגה שיטה של תשלום עבור "שעות אפקטיביות". שעות אפקטיביות משמעותן שהמורה תקבל משכורת אך ורק עבור שעות שלימדה בפועל. כאשר יום הלימודים (או שעות ההוראה) תחת המעסיק המסוים נופל ביום חופשה מן הלימודים, יום חג או טיול שנתי, לא תהיה המורה זכאית לתשלום עבור השעות שבה היא, לעיתים, נוכחת בבית הספר וממתינה לתלמידיה. הגדילו לעשות חברות ומורות שונות שאינן מדווחות על שעת עבודה כאשר התלמיד אינו מגיע לבית הספר או"מבריז" מן השיעור. בדרך זו, ובניגוד לכל נוהל ונוהג בשוק העבודה היהודי במדינה, מקצץ המעסיק שעות רבות מן העובדת בימי החופש המסורתיים. לא אתפלא אם, בדומה למורות הבודקות את יום החופשה ה"משתלם" ביותר, יש מעסיקים הבודקים באילו ימים ושעות משתלם יותר להעסיק מורה בשעות אפקטיביות כדי להבטיח מקסימום קיצוצים לאורך שנת הלימודים.

תקופת העבודה ודלתות מסתובבות

קבלני חינוך רבים מתחילים את תוכנית הלימודים הנוספת שהם מפעילים רק לאחר חגי תשרי ובדרך כלל מסימים את התוכנית בטרם תסתיים שנת הלימודים. למרות שמורות רבות עובדות באותו קבלן חינוך שנה אחר שנה הן אינן זוכות למשכורת הבסיסית גם בחודשי הקיץ כמתבקש בחוק. המורות "מפוטרות" בסופה של כל שנת לימודים ובמפתיעה מגויסות מחדש לאחר חגי תשרי של השנה הבאה. מורות אחרות מוחתמות על חוזה שבו הן מגויסות לעבודה של שנה אחת בלבד. הן אומנם מקבלות משכורות בחודשי הקיץ אבל אינן זוכות לקביעות ואינן מקבלות את פיצויי הפיטורין שהרי כאילו אינן עובדות קבועות אלא עובדות חוזה. נהלים אלו הם הפרה בוטה וברורה של החוק הקובע שאין ליצור מצב של דלת מסתובבת על מנת להימנע מתשלומים וזכויות של עובד העובד מעל לשנה אצל אותו מעסיק. המעסיק נמנע מתשלום פיצויי פיטורין, מפריש פחות לקרנות השונות ונמנע מהתחיבויותיו לקביעות העובד. כאשר המחוקק נוכח לראות כי מעסיקים רבים מפטרים את עובדיהם לאחר 11 חודשים על מנת להימנע מהתחיבויות לעובד הוא הרחיב את החוק גם לאחד עשר ואף לעבודה במשך עשרה חודשים. באופן שבו מתנהלים קבלני החינוך הם יוצרים מצב בו המורות עובדות רק שמונה חודשים בשנת הלימודים.

לא מדובר במורות צעירות בתחילת דרכן. דבר ידוע במסדרונות בית הספר כי קשה מאוד להשיג משרה מלאה במשרד החינוך. נובע מכך כי מורות רבות עובדות במשרה חלקית המעניקה להן זכויות מיטיבות כפי שמשלם אותן משרד החינוך ושעות נוספות ללא זכויות, ללא ההטבות וללא משכורת בחלק ניכר של שנת הלימודים וחודשי הקיץ. העניין אינו עניין של מה בכך והוא צריך להדאיג אותנו גם כעובדים וגם ככאלה שהם המעסיקים האמיתיים של המורות.

האם אנחנו רוצים שילדינו יתחנכו ויתלמדו אצל עובדי קבלן העובדים במשכורות מינימום?
אילו עובדים ילכו לעבוד במשרות כאלו ובתנאים כאלה?

* הסיפור הוא בדיוני ואינו משקף, לחיוב ולשלילה, כל דבר הקיים בארץ (באמת. אין הערצה ולא מנקים למורים את המדרכה)
* הטקסט לרוב בלשון נקבה אך הוא מתיחס באותה מידה גם לגברים המעטים העובדים כמורים במדינת ישראל.
* הכותב הוא מורה בבית ספר, מחנך ועובד במשרה מלאה נדירה במשרד החינוך.

תחרימו גם אותי

איפה נתחיל

חייבים לומר את האמת. מאז יוני 1967 כאשר ישראל (כבשה, משחררה, השטלתה,…) על שטחי הגדה המערבית של נהר הירדן, על עזה ועל שאר השטחים שלא היו בשליטה ישראלית מאז 1948 ועד אותם ימים (די נמאס לי לנסות להיות פוליטקלי קורקט) נוספו לאוכלוסיית ישראל כך וכך ערבים שלא ראו ולא יראו במדינת ישראל הנאורה והיהודית את מולדתם ואת ביתם לעולם.

כבר לפני 25 שנה כאשר התעורר בי השד הפוליטי היה ברור לי ולחברי יפי הנפש השמאלנים כי אם ברצוננו לחיות במדינה דמוקרטית אין כל אפשרות למדינה שלנו לספח את השטחים הכבושים ועלינו לפעול להפרדות מאותם שטחים ומאותה אוכלוסיה עוינת שלעולם לא נוכל לסמוך עליה להצביע למפלגה ציונית כזו או אחרת. הסברנו בהרבה מילים ובהרבה פאטוס לכל מי שרצה אז לשמוע (וגם להרבה כאלו שלא רצו לשמוע) כי סיפוח השטחים יחייב מדינה הנשלטת בסופו משל דבר על ידי מיעוט מכיוון שלעולם לא נוכל לאפשר לאוכלוסייה שסיפחנו זכות בחירה. באותם ימים התעוררו מספר פתרונות אפשריים על ידי כמה אנשים "טובים" ביניהם ה"רב" מאיר כהנא והגנרל זאבי שהציעו פתרונות פשוטים לבעיה שאנו זיהינו. ככל שהפתרונות נשמעו לנו הזויים הזויים עוד יותר היו התגובות של האנשים סביבנו שלשאלתנו אם זאת המדינה בה הם רוצים לחיות ענו, לתדהמתנו, כן!

מאז 1967 מדינת ישראל נאלצה לבחור בין שתי אופציות. האחת הזויה ובלתי הגיונית והשנייה קשה, כואבת אך מוסרית ויהודית ביסודותיה. כמובן שהציבור הישראלי בחר לנהור בהמוניו אחרי האפשרות השנייה (התרעת ציניות) ומכאן נולדה המשיחיות החדשה. ישראל החלה לנהור אחרי משיחי השקר החדשים שהבטיחו לכולנו ארץ ציון ירושלים חדשה נוצודקת יותר על פי מקורותינו. מכיוון שהיה ברור לכולם כי המדינה החדשה שתקום לא תוכל להיות דמוקרטיה נאלצנו כולנו להתחבר לערכים חדשים/ישנים אלטנוילנד של ממש. את הדמוקרטיה המערבית יחליפו ערכים יפים של עליונות הדת היהודית על כל האחרות, עליונות האדם היהודי, שלטון רבני, עליונות ערכי הדת על המוסר והחוק האזרחי… בעצם אם חושבים על זה בסך הכל חזרה ליסודות הציונות אותם חזה הרצל ועליהם הקימו הציונים: הרב כצנלסון, הרב בן גוריון והרב ז'בוטינסקי את מדינתנו.

אין אפשרות אחרת. אנו עוסקים ברציונליזציה של המצב אותו אנו יוצרים. המוח שלנו לא יכול לקבל שאנו פועלים כנגד הערכים שלנו ולכן נאלצנו להחליף את הערכים כדי שאלו יתאימו למה שאנו עושים. דמוקרטיה לא יכולה ללכת יד ביד עם סיפוח השטחים ולכן זרקנו את הדמוקרטיה וחיבקנו לחיקנו את הערכים החדשים שמתישבים יופי עם התוכניות ההזויות שלנו.

כל מיני אנשים היום מתגאים בכך שהם הסירו מעל עצמם את עולו של השמאל. כל מיני אברי גלעדים ועירית לינורים גאים שהם כבר לא שמאלנים כמו פעם. הם התפקחו. הם, בדעותיהם החדשות והאנטי דמוקרטיות מסמנים את מה שנהיה השמאל החדש בישראל ומביטים בתמיהה איך רבנים כותבים תורת גזע חדשה שמתברגת לה לתוך השיח הפוליטי הלגיטימי.

אנחנו נהיינו ההזויים. אנחנו שמאמינים שהאדם באשר הוא אדם הוא הקדוש נהינו מוקצים בעוד שאלה שלא יוותרו על אף שעל אדמה גם עבור שלום אמיתי מרקדים ברחובות ומנפנפים בתורתם בגאווה.

ועכשיו??? עכשיו כנסת ישראל תחוקק חוק כנגד ארגונים ה"מעיזים" להחרים את תוצריהם של ישובים היושבים מחוץ למדינת ישראל, ישובים שעד לא מזמן נחשבו גם בעיני החוק כבלתי חוקיים.

באנגלית אומרים

SHIT OR GET OFF THE POT

חרבן או רד מהאסלה. אם זה חלק ממדינת ישראל… ספחו את זה (נראה אתכם גיבורים) ואם לא… שתקו ותנו למשחק הדמוקרטי להתקיים ולניסיון של מיעוט שפויי שנותר לנסות ולהציל את המדינה הזו מחלום הבלהות המשיחי שאחז בה.

אני יוצא מהארון הפוליטי… אני שמאלני! איש שלום, אוהב אדם באשר הוא אדם ודמוקרט עד היסוד, אוהב את מסורת ישראל אך אינו מאמין בהתערבות אלוהית, וכן גם ציוני. וגם אני חושב שצריך לצאת מהשטחים.

תחרימו גם אותי.

It is five o'clock on a Saturday

Billy Joel meant something else all together but (http://www.youtube.com/watch?v=xU5OMNof1wU&feature=related) this is the tune ringing in my ears right now.

I begin in a humored tone but the truth is I am furious.

It is five o'clock on a Saturday MORNING and I am awake and doing the lords work. No! no not the BIG J's work but the "big M.", the good old ministry.

I have been spending the holiest of days (that is yesterday, my day off) and will be spending Shabos checking this poor, lame, sorry excuse for a standardized test.

Two of my best pupils (girls) couldn't tell if "our school news" is a newspaper or a teen magazine and I can't blame them for having a brain and using it (is "my school news" a newspaper (for that matter is Yediot?))

The Meitzav, for that is the name of this horrid thing, asks them to answer in one word and gives me three options at most to grade an answer which is longer.

If a child answers this question:

7. What do you want to know about ice cream? Write a question

to ask Amir Kateeb.

By writing: "I want to know how many time it takes to make the ice cream."

And these are the instructions for grading:

2 = Content is relevant and comprehensible; use of appropriate

question word / phrase (e.g., What; How many; Is there;

Does ice cream)

1 = Content is relevant but not entirely clear; question word / phrase

does not correspond to content use of a question word / phrase

(e.g., How matz flavor ice cream we have)

0 = Content is irrelevant and / or is incomprehensible; response is a

statement and clearly not a question (e.g., I love ice cream);

answers such as: I dont know; nothing. One of the statements

from item 3 is copied or turned into a question (e.g. asked in the

listening text)

Note: Do not deduct points for spelling mistakes.

How am I supposed to grade it?

On the other hand it gives me a new respect for my kids. Realizing this is representative of the average level of Israeli English.

Shabbat Shalom Lekolam

F******in'

Hi everybody,

I  can only assume that some of you got this mail (attached below) from a mutual friend of ours.

Since he correctly BCCed everybody, I don't know who got it but I thought I should say something.

If I were to translate these absentee notes into Hebrew, replace all the P's with B's and change the kids names to Razi, Layla, Amir and the likes all of you would be well aware of what it is and probably most of you would not pass it on.

I can't blame our friend. I am not a PC purist and have often made the same mistake

But I have to admit that I can't stand when Israelis use the different inflections of fuck as though it was "just another word". I am sure Russian expats have the same feeling about my use of kebinimat and I once got a very glaring face from Dutch volunteers when I stubbed my toe and shouted "Got for Dome"(sp.) (god is damned)

But I digress

It is quite obvious to me that all the "real" notes are written by black South Africans whose mother tongue is "at best" a pidgin English but probably another local language.

I am sure it was the intention of a pure hearted whitie to bring to our attention the possibilities found in parents notes.

As my grandparents used to say when it was still popular "it was the white thing to do" not being Jewish they would also say that it "was very Christian of him…"

When I worked in "Borders" in the "Bible Belt" one of my co-workers said that she had relatives who were so backwards they still use the "N" word.

I think our responsibilities as teachers of the English language should also be to bring the positive sides of Anglo culture to our pupils. The 1960's give us plenty of material politically and I've got a compendium of Douglas Adams' work that can keep me busy with British humor, cynicism and social responsibility for just as long as I wish…

Which brings me to an article I am planning to work on with my 9th graders which I will attach for everybody.

The article has readers comments which I chose and edited.

I am planning on asking the kids to develop one of the ideas represented in the comments and to argue it to the class.

new huckfin2.pdf

Netanel (Nati) Hanadari

merlin and arthur

 

 

 

 

 

pass it on. don't let them fool you

These are absentee notes from parents

> (including original spelling) collected by schools all over South Africa

1. My son is under a doctor's care and

> should not take P.E. today. Please execute him.

2. Please excuse Promise for being absent.

> She was sick and I had her shot.

3. Dear School : Please ekscuse Sipho

> being absent on Jan. 28, 29, 30, 31, 32, and also 33.

4. Please excuse Glorious from Jim today.

> She is administrating.

5. Please excuse Blessing from P.E. for

> a few days. Yesterday he fell out of a tree and misplaced his hip.

6. Edwed has been absent because he had

> two teeth taken out of his face..

7. Moses was absent yesterday because

> he was playing football. He was hurt in the growing part.

8. Millicentia could not come to school

> today because she has been bothered by very close veins.

9. Philemon will not be in school cus

> he has an acre in his side

10. Please excuse Justice Friday from

> school. He has very loose vowels.

11. Please excuse Khanyile from being

> absent yesterday. He had (diahre) (dyrea) (direathe) the shits.

12. Please excuse Thomaas for being

> absent yesterday. He had diarrhea and his boots leak.

13. Petros was absent yesterday because

> he missed his bust.

14. Please excuse Reginald for being.

> It was his father's fault.

15. I kept Beauty home because she was

> to go Christmas shopping because I don't know what size she wear.

THE BEST ONE

16. Please ekxcuse Wiseman for missing

> school yesterday. We forgot to get the Sunday paper off verunda, and

> when we found it Monday, we thought it was Sunday.

17. Sihle won't be in school a week

> from Friday. We have to attend her funeral.

18. My daughter was absent yesterday

> because she was tired. She spent a weekend with the Marines.

19. Please excuse Johnwood for being

> absent yesterday. He had a cold and could not breed well.

20.Please excuse Good Fortune for being

> absent yesterday. She was in bed with gramps.

21. Gloria was absent yesterday as she

> was having a gangover.

22. Please excuse Bhoniswa , she has

> been sick and under the doctor.

23. Winnie was absent December 11-16,

> because she had a fever, sore throat, headache and upset stomach. Her

> sister was also sick, fever and sore throat, her brother had a low

> grade fever and ached all over. I wasn't the best either, sore throat and fever.

> There must be something going around, her father even got hot last night.

24. Please excuse my little Mavundla

> for not being in school yesterday. His father is gone and I could not

> get him ready because I was in bed with the doctor.